פרק 83 – דמויות אפלות

(לחצו כאן להורדת הפרק)

הרשמה לפרקים עתידיים: דרך iTunes, או בכל אמצעי אחר.
עקבו אחרינו: בדף הפייסבוקבעמוד הגוגל+, או בטוויטר.
כתובתנו למשלוח מיילים: gamadim@roleplay.co.il. שלחו לנו תגובות לדברים שאמרנו, שאלות לגבי דברים שקרו במשחקכם, או הצעות לנושאים שמעניינים אתכם.

בתוכנית הפעם: מה הופך דמות לאפלה, בנפרד מרעה? מה היחס בין המניעים למעשים? מה הנטייה של וולטר וויט, והאם זו בכלל שאלה חשובה?

1:30 מייל משחר קוטנר

ברכות על ראשכם,הו גמדים נאצלים מאולמות האבן שמתחת! שפטישכם יכה תמיד בעוצמה ושספל השיכר שלכם לא יתרוקן לעולם.
יום אחד, בשעה שחפרתי לי לתומי, מצאתי קריסטל יפה שחיכה רק בשבילי במעמקים. אותו קריסטל גרם לי להיזכר בקריסטל מת', ולכן החלטתי ליצור דמות על בסיס וולטר ווייט מ"שובר שורות" (סדרה נפלאה, ממליץ לצפות). הדמות מייצרת קסמי הזיה ואשליות כל כך חזקים, עד שהם ממיסים לאט לאט את המוח של המשתמש.

כאן הגעתי לנקודה מכרעת – בסדרה, המניע העיקרי של וולטר הוא המשפחה שלו. למרות כל הפעולות הלא חוקיות שהוא מבצע, הוא מאמין שהוא דואג לטובת משפחתו. אשמח לכמה עצות על שילוב המניע במשחק הדמות וגם לגבי משחק של דמות עם עקרונות ומניעים… אפלוליים יותר.

שובר שורות, Breaking Bad. לכו לראות.

אורי ענה לו בזמנו:

השאלה של "למה הדמות שלי עושה את מה שהיא עושה?" היא עקרונית כי היא אמורה גם להסביר את כל מה שאתה עושה וגם לעזור לך לקבוע מה לעשות כשאתה בספק. וולטר וויט הוא (בעיני עצמו) אדם טוב שמוכן לפגוע באנשים כדי לעזור למשפחה שלו. זה מה שהופך אותו לדמות מעניינת, אין לו אשליות לגבי זה שמה שהוא עושה הוא (בלשון המעטה) לא חיובי. אבל יש לו הצדקה מוסרית ללמה הוא עושה את זה ולכן הוא מצליח לישון בלילה.
כלל מנחה טוב הוא תמיד להניח שאנשים הם לא רעים סתם ככה. תמיד יש סיבה. גם לדמות שלך צריכה להיות סיבה. למה היא מייצרת סמים והזיות? איפה היא למדה את זה? ולמה היא משתמשת ביכולות כאלו על אנשים אחרים?
אני לא חושב שזה כיף לשחק דמות שברור לה שהיא מרושעת. הרבה יותר כיף לשחק דמות שעושה דברים מרושעים בשביל תוצאה טובה.
אני הייתי בונה סיפור רקע כזה: דמות שמתמחה בהזיות ואשליות יכולה להיות שורדת ממסדר "טווי החלומות", מסדר שהיה טוב וצדיק ומטרתו היתה להגן על בני האדם בשנתם מפני הקורילת', אוכלי המוחות שנכנסים לעולם שלנו דרך תודעה אנושית בשעת שינה. אבל מישהו (אדם\גוף\משטר\מבדר) החליט שהם צוברים יותר מידי כוח והפליל אותם במשהו וכעת וולטר חלומי משתמש ביכולות היחידה שיש לו (השפעה על חלומות ומוחות) כדי לשרוד ולהגן על השריד הקדוש האחרון של המסדר "חלום של הגנה" שבו קריסטל ששומר על החלום שלך ראש המסדר שמרחיק סיוטים וקורילת'. אבל אין ספק שהשנאה שוולטר חש כלפי הורסי המסדר שלו משפיעה על היכולת שלו להגן על כל האנשים מפני הקורילת' כפי שהאמונה שלו מחייבת אותו.
הסתירה שהכנסתי פה מראש תהפוך כל מפגש עם מישהו מהצד ההורס למשהו מעניין. וולטר חלומי מחוייב להגן אליהם ובו במידה שונא אותם.

5:39 איך הדמות הגיעה לאן שהגיע
בגדול, תהליך הוא יותר מעניין מהגדרה סטטית. איכר שהופך לאיש קרבות מיומן מתוך כורח שהולך וגובר הוא יותר מעניין ממישהו שהוא פשוט טוב במה שהוא עושה, כי ככה. דמויות אפלות יכולות לזכות באותו סוג של רקע – האופל מגיע מהידרדרות הדרגתית, תהליך שמביא אותך מלהיות טוב ללהיות… פחות טוב.

8:08 קונפליקט פנימי
מה הדמות עצמה חושבת על מה שהיא עושה? האם היא מבינה שהיא עושה דברים רעים? האם היא מצדיקה אותם לעצמה, למשל בכך ש-"אומנם זה נוראי, אבל הכרחי"?
אם הדמות לא מבינה שהיא עושה דברים רעים, מדוע זה המצב?
מה אחרים חושבים על מה שהיא עושה, והאם היא מודעת לזה? אולי היא נעשית מאוד מרוגזת אחרי שכבר אלף פעם שמעה מאחרים שהיא אדם רע, כי היא דווקא מאמינה שהיא עושה דברים טובים; אולי הכעס הזה הוא בעצם סוג של כעס עצמי.

9:40 דיסקליימר חשוב: זכרו שאתם קבוצה
אם הדמות היא כזו אנטי-חברתית או בעייתית שהיא לא יכולה להיות חלק מחבורה, אז לא משנה כמה ההדרדרות שלה מדהימה ומעניינת, כי אי אפשר לשחק איתה.

10:30 הדרדרות במהלך המשחק
אודות זמלופיה, הדמות שאני משחק במערכת חרון הצדיקים.
Order of the Stick
ההדרדרות היא מה שאני מתכוון לשחק, היא עדיין בעתידה של הדמות.

11:55 דמות אינה מצב סטטי, אלא תהליך
דף הדמות עלול להיות מלכודת סטטית – לגרום לך, כמי שקורא אותו, לראות אותו כדבר לפיו צריך להתיישר, מה שמעודד אותך להשאיר את הדמות תמיד כמו שהיא, תמיד כמו מה שרשום על הדף.
במקום לכתוב על דף הדמות הגדרה שמנסה "לתפוס" מהי הדמות כרגע (למשל, נטייה) כדאי לרשום עליו כיוונים, פרטים היסטוריים, ומטרות.
מערכת התפוז הסגול
בסוף כל מפגש אורי כותב בדף הדמות משפט חדש על הדמות, על בסיס משהו בולט שקרה במפגש. למשל: "שונאן שונא את ענקי האש", או "שונאן מרגיש מאוד מבויש עקב ההפסד בקרב נגד קפטן פינגוס".
אביב אפילו איירה את ההפסד מול קפטן פינגוס!

16:14 אופל זה לא רשע
כמו שכבר נאמר, הנטייה שעל דף הדמות לא אמורה לשמש בתור פקודה, אלא לכל היותר בתור תמרור הכוונה, ואנחנו מזכירים שבהמשך הדרך יהיו תמרורי הכוונה אחרים – בהתאם לכיוון אליו תסע.
כמו כן, ב-TVTropes.
דמויות כמו Judge Dredd או Jack Bower אינם אנשים "רעים" – הם אנשים קיצוניים, שרואים את טובת הכלל במקום מאוד גבוה. קשה להגדיר אותם כטוב או רע, וגם לאו דווקא יש טעם לנסות. מה שמוביל לנקודה הבאה:

18:20 נטייה משרתת בשביל הויכוח
אורי אוהב להשתמש בנטייה כבסיס לויכוח, כי מתוך זה הדיון עולות השקפות חדשות לגבי הדמות.
הוא ממליץ על תרגיל שמבוסס על אותו עיקרון: לכתוב לגבי דמות למה היא אדם טוב, למה היא אדם רע – מנקודת מבטם של אנשים אחרים.

20:00 הדיון המיותר
הויכוח נהדר בשביל לעזור לפתח דמות מעניינת – אבל אל תנסו להבין אותה "באמת".
האם הדמות "באמת" בעצם תמיד היתה ה-X הנורא שהפכה להיות? זה לא משנה!
השאלה תמיד צריכה לשרת מחשבות לגבי מה שיקרה בהמשך בסיפור, לא כדי לקבוע את מידת האמת הפנימית של משהו שכבר קרה.
אם נחזור לתרגיל של אורי: כתבו את השקפתן של שתי דמויות שונות, שחושבות דברים שונים על בסיס המידע – אולי החלקי – שברשותן, לגבי הדמות. אחת חושבת משהו רע עליה, אחת חושבת משהו טוב. מומלץ לשאלה השבועית.

22:40 בידיון אינו אמיתי
ספרי Fiction הם אלו שערך האמת או השקר של הדברים שנאמרים בהם, אינו רלוונטי.
כל הבידיון הוא בלתי-אמיתי באותה מידה. לצערי לא מצאתי את מקור הציטוט, אולי זה בכלל לא ציטוט.
הסרטון המפורסם על מותו של סופרמן.
יש מיליון דרכים שונות להרוג ערפדים, כי יש מיליון ערפדים.

24:18 ערפד אינו אוטומטית אפל
World of Darkness
מקיאוולי, "הנסיך"
הספר ערפד הערפילים, מסדרת רייבנלופט

28:00 תבנית ראויה לסיפור
לצורך ההגדרה שלנו כאן, "תבנית" היא פיסת הגדרה מכאנית שמתווספת על הדמות שלך. לקבל תבנית "של יצור אופל" זה לא מספיק כדי להפוך את הדמות שלך לאפלה – כמו שאמרנו, דמות אפלה נעשית כזו עקב תהליך הדרדרות, לא עקב הגדרה מכאנית.

31:40 חדשות ועדכונים
Perdido Street Station של צ'יינה מיבל, או להאזנה באודיבל.
Weird Fantasy
גיוס ההמונים! נעדכן ברגע שיעלה.
צריח הברקת, עכשיו עם תמונותיהם של הגיבורים!

jade

 

Bookmark the permalink.
  • Eran Aviram

    במקור נכתבו כאן התגובות הבאות:

    זיו ויטיס:
    מעניין מאוד התיאור של ערן של תיאום מראש עם המנחה לכל ה-arc העלילתי של נפילת הפלאדין ואז הגאולה שלה.

    מצד אחד, זה נשמע ממש דרמטי ואיך שהייתי רוצה שמשחק ארוך-טווח מתקדם. מאידך, אם אתה מתכנן מראש נפילה ותקומה – אני מרגיש שזה פוגם לי משמעותית בתחושה שההתפתחות הזו, הקו העלילתי הזה, הם אורגניים ומתאימים לדמות. בעצם, במקום שתהיה לנו סיטואציה דרמטית, והשחקן יכריע שהנה, כאן נקודת השבר, כאן הדמות באמת נופלת לתוך התהום – במקום זה, מוסכם מראש שהיא תיפול, ואז בסוף ה"אופל" של הדמות הוא פחות "כי אירועי המשחק שינו את הדמות" ויותר "כי הגענו לנקודה שבו החלטנו, שרירותית, שהדמות תשתנה." בסופו של דבר, אם המנחה יחליט שרגע השבירה של הדמות יהיה בגלל הטראומה הנוראית של לחכות עוד חמש דקות כדי לקבל צ'יזבורגר, אז זה מה שיהיה לשחקן לעבוד איתו.

    אני חושב שכאן נמצאת הרבה מהבעייתיות של "דמות אפלה" במשחקים קלאסיים (ואולי תגיעו לזה בהמשך הפרק) – היא דורשת המון המון שיתוף פעולה מהמנחה, ואפילו עם שיתוף פעולה – עדיין צריך שהמנחה יהיה מאוד מאוד טוב וקולע (כדי לקלוע לקונפליקטים שבאמת מייסרים את הדמות), או לחליפין לעשות את רוב הפיתוח במטא-משחק (כדי שהשחקן ינחה את המנחה בדיוק לנקודות שחשובות בשבילו, שהוא מרגיש שמצדיקים את ההתפתחות של הדמות שלו).

    כי אם אותו מנחה היה נותן אותה סיטואציה בדיוק, לשחקן שמשחק את אותה דמות בדיוק, רק לא מכוון לעלילה אפלה – אז הוא היה מחליט שהדמות *לא* נכשלת בסיטואציה הזו, שהיא מתגברת ועושה את הדבר הטוב והנכון ™.

    הנקודה שלי היא שהקו "האפל" הוא משהו שעובד נפלא בכתיבה, אבל קשה מאוד לעשות במשחק תפקידים בלי להפוך אותו בעצם לכתיבה.

    אני מעריך מאוד שאתם נמנעים מספוילרים ל"שוברים שורות." אני רק בעונה 2. (מאידך, אני תופס את הדמות וההצדקה של וולטר קצת שונה מכם, בינתיים.)

  • שלחו לנו מיילים לכתובת gamadim ב-roleplay.co.il
    אנחנו קוראים כל מייל, לחלקם אנחנו עונים ישירות, ואחרים אנחנו מקריאים בשידור.