לעיתים אנחנו מקבלים מייל לגמדים, שמעודד אותנו לענות באריכות מופלאה. בדרך כלל, הטקסט הזה מגיע אחר כך גם לפודקאסט, כשאנחנו מציגים את המייל באחד הפרקים, אבל מדי פעם זה מתפספס.
הנה מענה לשאלות מעניינות בנושא דתות, אמונה ואלים בעולם פנטזיה, ששאל אותנו כפיר. התחלנו לגעת בנושאים האלו בפרק 77, כוהנים ודתות, אבל כפיר לא הרגיש מסופק, ובצדק.
1. אם סגידה מביאה כוחות קסומים, למה לא כולם כוהנים?
ובכן, בעולם שבו מספיק לבקש יפה ולהיות כנה ואוהב כלפי האל על מנת לזכות בכוח עליון, אפשר לומר שבאמת כולם כוהנים (אם כי המילה כוהן מאבדת משמעות, כי פשוט כולם מדברים על האלים ישירות). בהנחה ואתה לא מעוניין בעולם שכזה, אלא במשהו שדומה יותר לעולם הפנטזיה הרגיל של מבוכים ודרקונים, מספיק להסתכל על המיתולוגיות של העולם שלנו כדי לראות מדוע אנשים מסויימים זוכים בכוחות מהאלים:
א. האל בוחר בך, לא להיפך. אתה נעשה כוהן של אל בגלל שנבחרת מלידה (נולדת תחת כוכב שביט מסתורי או עם סימן לידה; הכוהנים קיבלו מסר בחלום כאשר נולדת והם באו לקחת אותך ולגדל אותך במסדר; אתה שייך לשבט לוי; וואטאבר). משהו העיד על כך שהאל בוחר בך, וככל שהתבגרת למדת לחיות כפי שהוא אומר שצריך לחיות, והיום אתה מקבל ממנו כוחות. דברים מעניינים לעשות עם זה: מה אם במהלך חייך אתה מגלה שאתה מעדיף ללכת למסלול אחר, משלך? מה אם שני אלים שונים בחרו בך?
ב. הוכחת לאל שאתה מוכן לקדם את מטרותיו בעולם. להאמין, לסגוד, לתת מנחות, זה לא מספיק – מבחינת האל, הוא מוכן לתת כוחות רק למי שמוכן לפעול בשמו. הכוחות הם כלים שהוא נותן למשרתיו, כדי לקדם את מטרותיו בעולם. האל משוכנע שאתה אדם שכזה – אולי בזכות חיים שלמים של התמסרות למטרותיו, אולי בזכות מבחן אמונה שעברת (אולי כי הוא החליט כבר בלידתך שאתה חייב לעבוד בשבילו, ראה א'). דברים מעניינים לעשות עם זה: אולי מישהו עובר את המבחן ולכן זוכה בכוחות, אפילו שהוא סתם איזה בחור? (אולי אפילו גנב כלשהו שעובר בהצלחה, אולי אפילו בטעות, את המבחן של אל האור והצדק). האם הוא ילמד עם הזמן שבעצם עמוק בליבו הוא כן מאמין בעקרונות האלו, וישתנה? או אולי ישתמש בכוחות כדי להמשיך לקדם את מטרותיו האחרות, בכך בעצם מנצל את יכולות האל "לרעה", ומה יגידו על זה הכוהנים האחרים שלו?
ג. הכוחות מגיעים מתוך מסירות עצומה. נחישות, אמונה אדירה בנכונותו של קוד התנהגות כלשהו, ראיית עולם מוגדרת היטב ומרחיקת לכת שממלאת את כל חייך – הדברים האלו נותנים לך כוחות עליונים. לא באמת צריך שיהיו בעולם הזה אלים – הכוחות מגיעים מתוך האמונה העצומה שלך, לא מהדבר בו אתה מאמין. ככה זה כנראה בעולם של אברון, למשל; מספיק להאמין מאוד חזק, באופן מאוד כנה, בסגנון חיים מסויים ולחיות אותו באופן מלא, כדי לקבל כוחות; האלים שם מאוד שקטים, ולא מדברים ישירות עם המאמינים שלהם. אולי האל הוא-הוא פילוסופיית החיים; הוא לא איזה איש מזוקן שיושב על כיסא בשמיים, אלא עצם המסירות העצמית לשמירת הצדק בכל מחיר, זהו בעצם האל? שכן אלים אינם כמו אנשים, הם קונספטים מופשטים.
2. איך אפשר שיהיה אתאיזם בעולם בו האלים מעניקים כוח?
ראשית צריך להגדיר מהו אתאיזם בהקשר הזה. אם הכוונה היא להיעדר אמונה בקיומם של אלים, אז כמובן שקשה למצוא אתאיסטים בעולם הפנטזיה הגנרי, שבו נוכחותם של האלים מורגשת וברורה למדי. זה עדיין אפשרי – למשל, בעולם של אברון, בו האלים כל כך רחוקים שלא לגמרי בטוח שהם קיימים, וייתכן שהכוחות מגיעים מטבעה של הנפש האנושית, ורק נראה כאילו זה מאלים כלשהם. בעולם כזה, אין בעיה להיות אתאיסט.
יש דרך נוספת להגדיר אתאיסט בעולם פנטזיה (לא בדיוק, אבל בערך), והיא אדם שמחליט שלא לפנות אל האלים. בגולריון (העולם של פאת'פיינדר) יש למשל אומה שלמה של אנשים שמאמינים שהאלים הם, בתכל'ס, אוסף של עריצים שמנסים לכפות את רצונם על גורלם של בני התמותה. הם מסרבים להשתמש בכוחותיהם ולפנות אליהם לעזרה, מתוך כוונה להקים ולקיים את ארצם על בסיס טהרת כוחם של בני התמותה בלבד. (שימו לב שזה לא אומר שאין להם לחשי קדושה; יש עוד מקורות ללחשי קדושה חוץ מאשר אלים. הדוגמה הקלאסית היא דרואידים, שזוכים בכוחם מתוך קשר מיסטי עם עולם הטבע, ולא עם כוח מואנש כלשהו).
3. אם יש דתות הסותרות זו את זו וכל אחת טוענת שהשנייה שקרית, איך זה שלכוהנים של שתי הדתות יש כוח?
ראשית צריך להגדיר מהו "שקרית". בעולם הפנטזיה הקלאסי, הדתות לא טוענות שהאלים האחרים אינם קיימים. בדרך כלל הן טוענות שהגישה המוסרית של הדתות האחרות שגויה, או שהאלים האחרים עצמם טועים, או שצריך להביסם.
בעולמות פנטזיה דמויי מו"ד, האלים בדרך כלל לא מבקשים להיות האל היחיד הצודק. כל אחד לוקח אחראיות על תחום אחר בעולם, ומעודד את מאמיניו להתנהג באופן מסויים, אבל אף אחד, מלבד האלים הרעים (וגם זה לא תמיד), לא מנסה להשמיד את שאר האמונות או לטעון שאין בהן ערך. הסתכל על זה כעל תריסר אנשים שעומדים מולך ומנסים כל אחד לשכנע אותך ללכת לכיוון שלו. הם בהחלט מודעים לכך שיש עוד אנשים, והם לא טוענים שהאחרים שגויים בבסיסם – אם כי בוודאי כל אחד מהם יטען שהאלים האחרים מדגישים יותר מדי כל מני דברים שבעיני אותו האל אינם חשובים. רוב האלים פשוט מבקשים שהפן של המציאות עליו הם שולטים יתקיים כפי שהם רואים לנכון, והדתות שלהם עוסקות בשמירה על תחום השלטון הזה, לא בטענות נגד דתות אחרות.
כוהנים של דתות שונות יכולים להיכנס לויכוחים מאוד עזים בנושאים שונים, אפילו אם הדתות חולקות אמונות רבות ביחד (לדוגמא, סרנראה ואיומדה בעולם גולריון, שתיהן מאמינות בשמירה ובריאות, אבל סרנראה מאמינה במציאת שקט נפשי באמצעות הרהור ואיומדה מאמינה בתהילה בקרב). הסתכל על זה כעל אנשים ממפלגות שונות שרבים על האופן בו נכון לנהל את המדינה. לכל אחד יש אינטרסים שונים, לפעמים חופפים עם אינטרסים של אחרים, ובכל מקרה, אף אחד לא טוען שהאחר לא קיים – אלא פשוט טועה.
