הנחיה משותפת

קיבלנו לתיבה של 'על כתפי גמדים' שאלה נהדרת ממאזין, בנושא של הנחייה משותפת. הנושא הזה נראה לנו כל כך מעניין, שענינו עליו במייל וגם הקלטנו פרק בנושא (פרק 159 – הנחיה משותפת) ועכשיו אנחנו גם מפרסמים פוסט. שימו לב שאנחנו לא מדברים על חלוקת תפקידי המנחה, נושא שהתעסקנו בו לא מעט בעבר, אלא על האקט של הנחיית המשחק סביב השולחן וכיצד אפשר לבצע אותו בצורה שיתופית.

להלן מספר מודלים שונים של הנחיה משותפת, כמובן שאפשר לעשות ואריאנטים של כל אחד או לשלב כמה יחדיו:

מנחה לכל הרפתקה במודל הזה יש מספר מנחים. המנחה הראשון מריץ הרפתקה, קרי מספר מפגשים של אותו הסיפור. בסופה של ההרפתקה, המנחה מתחלף והעלילה ממשיכה. אין עלילת על אותה סיכמו המנחים ביניהם מראש, כך שלכל מנחה יש את האפשרות להוביל את הסיפור לכל כיוון שהוא רוצה בתוך העולם שנוצר. בסגנון הנחייה זה עולם המשחק נשאר קוהרנטי ועקבי ולרוב עם אותן דמויות מרכזיות, פחות או יותר. בדרך כלל, הדמות של המנחה החדש לא מצטרפת להרפתקה הבאה והדמות של המנחה הקודם מצטרפת לקבוצה.

אפיזודי (מחולק לפרקים) – יש מספר מנחים שקובעים מראש סיפור מסגרת עבור העלילה. לאחר מכן מחלקים את העלילה הגדולה למספר פרקים וכל מנחה לוקח אחריות על פרק אחד או יותר. הרעיון הוא שכל מנחה יודע מה נקודת הפתיחה ומה נקודת הסיום של הפרק שלו, וכל הפרקים ביחד יוצרים עלילת על. ההבדל המהותי בין "מנחה לכל הרפתקה" לבין מודל זה הוא שבתכנון אפיזודי העלילה הגדולה נקבעת מראש ויש נקודות התחלה וסיום ברורות לכל פרק. אם אתם הולכים להנחות משחק אפיזודי, מומלץ לתכנן מראש את גבולות הגזרה (כמה סשנים פחות או יותר ייקח כל פרק, איזה מקומות ואנשים בעולם רשאי כל מנחה לשנות, וכו').

קמפיין והרפתקאות משנה – במודל הזה יש מנחה ראשי שמנחה את המשחק והעלילה באופן עקבי. לעיתים, מנחה אחר לוקח על עצמו להנחות מפגשים ספציפיים או הרפתקאות משנה קצרות של מפגש או שניים בתיאום עם המנחה הראשי. לרוב המטרה במודל שכזה היא לאפשר לאנשים נוספים מהקבוצה להתנסות בהנחיה בסביבה בטוחה (לפעמים כחלק מהמעבר להנחות בעצמם)  או לתת למנחה הראשי אפשרות להתאוורר מעט ולשחק דמות. הרפתקאות המשנה הן לרוב לא חלק מהותי מהעלילה הגדולה, אלא פרקי Filler.

מנחה עלילתי ומנחה טקטי – מנחים שונים נהנים מדברים שונים. במודל הזה מנחה אחד מריץ את המשחק עצמו אולם לא את הקרבות. מנחה אחר, שנהנה מהקרבות הטקטיים, לוקח את המושכות מהרגע שמגלגלים יוזמה ועד סיומו של הקרב. יש מספר חסרונות לשיטה הזו (למשל, מה עושה המנחה העלילתי בזמן קרב או המנחה הטקטי בזמן העלילה) אבל אני מחבב אותה כי היא מאפשרת לכל אחד מהמנחים להתמקד במה שהוא אוהב. אפשר גם לפצל מספר קרבות בין מספר משתתפים – למשל, אם יש שחקנים שנהנים לשחק מפלצות, כל שחקן יכול לקבל קבוצת מפלצות אותן הוא משחק בקרב כלשהו במהלך ההרפתקה מבלי שהוא ידע מתי נפגשים בהן. כדאי להיזהר עם הגישה הזו, שכן שחקן עלול להיות רגיש במיוחד למוות של הדמות שלו בידי שחקן אחר.

בוני עולם ומנחי משחק – מיועד בעיקר למנחים שנהנים מבניית עולמות יותר מאשר הנחיית העולם ממש. מנחה אחד מייצג את העולם והדברים הגדולים שבתוכו (מדינות, פלגים שונים, וכו') והמנחה השני מתמקד במשחק דמויות והרצת ההרפתקה. אפשר להסתכל על התפקיד של בונה העולם כעל "אחראי המשכיות". זה תהליך שלפעמים מתרחש באופן טבעי כשמשחקים בעולמות רשמיים – מישהו מהקבוצה מכיר את עולם המשחק יותר טוב מהמנחה ואי לכך אחראי על תיאור הגיאוגרפיה, מנהגים מקומיים והיסטוריה בעוד המנחה אחראי על הנחיית המשחק עצמו.

הנחייה מקבילה – הכוונה היא להנחיית משחק בו-זמנית על ידי שני מנחים שונים. מפגש שכזה יתקדם בצורה הבאה: כל פעם שאחד מהמנחים רוצה לעשות משהו, אותו מנחה לוקח את המושכות ומקדם את העלילה או מוסיף פרטים. כמובן שזה מאוד קשה היות ונדרשת המון חלוקת קשב בין המנחים על מנת שלא לדרוך אחד לשני על האצבעות. סוגיה בעייתית נוספת היא שמירה על תיאום בין המנחים.

פיצול החבורה – לא תמיד הדמויות נשארות יחדיו, ולעיתים הקבוצה מתפצלת לחקור שני כיוונים שונים. אפשר לנצל (או לגרום) להתרחשות כזו על מנת לאפשר לשני מנחים להריץ הרפתקאות מקבילות לשחקנים שונים. אם אתם מתכננים לפצל את החבורה אנחנו ממליצים להאזין שוב לפרק על פיצול החבורה.

אם אף פעם לא התנסתם בהנחיה משותפת, אני ממליץ בחום לנסות, לא משנה באיזה מודל תבחרו. זו חוויה מרתקת ליצור משחק שמושפע לא רק מהפעולות של השחקנים אלה גם מעוד כוח יוצר שפועל מאחורי הקלעים של עולם המשחק. מניסיוני זה גם מקל על העומס המנטלי של תכנון סשן, כמו בכל פרויקט שעובדים עליו עם מישהו נוסף.

Bookmark the permalink.
  • שלחו לנו מיילים לכתובת show ב-dwarves.org.il - אנחנו קוראים כל מייל, ולכולם אנחנו עונים!